מהפכה אמיתית, מהפכה שנשפך בה דם אמיתי

הסיפא של הפוסט בשישי הבטיח פוסט בשבת.

רציתי לכתוב על המחאה, וכמה שהיא חשובה וכמה שאני תומך וכמה זה מטומטם כל הפיצול, ועוד כל מיני דברים. בסוף הייתי עסוק בנושאים אחרים לחלוטין ולא התפניתי.

בתשע וחצי עוד התאכזבתי ממספר האנשים שהגיעו להפגין.

ואז משה סילמן הצית את עצמו, ולא יכולתי לזוז. ראיתי את התמונה, ולא יכולתי לנשום.

בספרו 1Q84, כותב הרוקי מורקאמי, בהתייחסות למאורעות היסטוריים (איני יודע אם אמתיים או מדומים, לא הרחקתי קרוא):

(הם) דרשו מהפכה אמיתית, מהפכה שנשפך בה דם אמיתי

אמרתי את זה אחרי שעצרו את דפני ליף, אחרי ששברו חלונות והתעמתו עם שוטרים, ואומר זאת ביתר שאת כעת: אלו סימנים של מהפכה, והגיע הזמן. הגיע הזמן, כי משה סילמן אינו שונה במאום בסיפור חייו העצוב מאותו מוחמד בועזיזי, שהצית את עצמו והדליק את טוניס כולה. הגיע הזמן, כי משה סילמן אינו מקרה יחיד או חריג, ומי שינסה לצייר אותו כהזוי, משוגע או כל תירוץ אחר שבוודאי נמצא מחר ב'ישראל היום', הוא פשוט דרעק, אין לי מילה אחרת.

הכיוון של מדינת ישראל כרגע הוא דיכוי האזרח- שיתעסק ביומיום הפשוט שלו ולא ישים לב איך משחקים לו בפנסיה ומוכרים את המדינה שלו לכמה חבר'ה בתמורה לנזיד עדשים. אם הוא מתחיל לעשות בעיות- נדכא אותו עוד יותר, נמצא איזו דרך להפחיד אותו או להפוך את שגרת היומיום שלו למזעזעת עוד יותר.

אני כותב על מר סילמן, ונזכר בהורים של האקסית שלי. שני אנשים, מעל גיל 50, שבשנה שעברה פשטו רגל. היתה להם מכללה לא-אקדמית, שלימדה כל מיני קורסים, ביניהם קורסי הנדסאים וטכנאים. קורסים שכאלה נעשים בדרך כלל בשיתוף כלשהוא עם משרד התמ"ת, שמשלם לבעלי המכללה סכום כסף על כל תלמיד. משרד התמ"ת לא שילם. החוב של משרד התמ"ת למכללה הגיע לסך של 800 אלף ש"ח. שתי פסיקות של בתי משפט יש נגד משרד התמ"ת, אבל כסף- יוק. בור כזה בכיס של כל אדם גורם לסחרור, הסחרור הזה נגמר בפשיטת רגל ובכמה כתבות מאד אינטרסנטיות ומכוערות בערוץ 10 הצמא לדם (על כך בהזדמנות). כל מה שהיה- הלך. אב המשפחה נאלץ לעבוד ב-4 עבודות שונות במקביל, האמא "רק" ב-3, וכל אחד משני הילדים לומד ועובד ונותן את חלקו, רק כדי לכסות שכ"ד-מים-חשמל-תשלומים למעקל\כונס\לא זוכר את ההגדרה המדויקת. כמובן שאת הבית הם עזבו, ועברו לדירה אחרת בעיר אחרת, גם כדי להימלט מכל מיני כתבים שחיפשו עוד קצת דם.

אני כותב עליהם וחושב איך בקלות זה יכול היה להגמר רע בהרבה, כי המדינה לא משאירה פה לאף אחד פתח של תקווה.

ואם אחרי הקיץ והחורף וטרכטנברג והכל, שום דבר לא עזר- כנראה שהגיע הזמן לעלות שלב. שיהיה לכולנו בהצלחה.