"רציתי לספר לכם סיפור- עליי, ועליה, ועל ההיא, ועל האקדמיה, ועל חיים די סטנדרטיים של סטודנט די ממוצע, עם ממוצע קרוב לממוצע [...] זה שזור אנקדוטות משעשעות ו... ודברים! כן! ויש לי דעות על דברים! ונוכל להתווכח עליהם! ו... ויהיה קוסם! וליצן! ומוהל! ...יהיה דיסקו!"

יום רביעי, 31 באוקטובר 2012

הרהורים בעקבות ועידות

ניסיתי לכתוב כאן סיכום של פעולת משרדי הממשלה בקדנציה האחרונה, לפחות כפי שאני רואה אותה. זה לא אובייקטיבי וגם לא טרחתי לנבור בפרסומי המשרדים, כיוון שאם הם עשו משהו משמעותי – אני יוצא מנקודת הנחה שאני אשמע על זה בדרך זו או אחרת. בסך הכל, יש פה מעט נקודות אור, מכה נקודות חושך והמון בזבוז של זמן וכסף. תבלו.

משרד האוצר – אני לא בטוח שלמי מאתנו יש את היכולת לראות את התמונה במלואה, אבל אני יכול להניח שהמדיניות נגזרת בחלקה משר האוצר (ומשר העל), ובחלקה ממי שמכונים 'נערי האוצר'. כך או כך, ייתכן שהשמירה על הקופה משרתת איזה אינטרס מאד גדול ששומר על המשק, כביכול, ממשברים, אבל יחד עם זה יש פה מספיק דברים שנובלים. כמו כן, זכורה לי תקופה שבה המדינה רכשה בכל יום מאה מיליון דולר – אלו סכומים שהלכו לרזרבות או החזרת חובות או השד יודע, ויכלו, לפחות בחלקם, להיות מופנים לפרוייקטים פנימיים.

משרד הבטחון – השקט בגבולות נשמר (בינתיים), אבל אי אפשר להתעלם מההתנהלות בפרשת המרמרה (בשיתוף רוה"מ), פרשת הרפז המצחינה עד שמיים, והשיח הכה-מיותר בעניין האיראני. ההשיג הבולט, כיפת ברזל, ראוי שיירשם לצד שמו של עמיר פרץ, שהיה זה שאישר את התכנית.

המשרד לבטחון פנים – תחושת הבטחון ברחובות מתנדנדת בשנים האחרונות, אם כי ברור שהיד קצרה מלהושיע. אולי דמות דומיננטית יותר מאהרונוביץ' היתה דואגת טוב יותר לצרכיהם של כחולי המדים. מעניין לראות כיצד, לאורך זמן, יתנהל הטיפול במכבי האש.

משרד הבינוי והשיכון – מצוקת הדיור בערים הגדולות קשה, והמחירים מאמירים. קל להצביע (ובצדק) על השר אטיאס כמי שדואג רק לבני 'עדתו', אבל צריך לזכור שכבר אין כל כך הרבה מקום לבנות בערים. עוד דבר: בבית הישן של סבא וסבתא שלי בשכונת יד אליהו, מדברים כבר הרבה שנים על 'פינוי בינוי'. אלו בניינים בעלי 3-4 קומות, שיכולים לפנות את מקומם לטובת רבי-קומות שיקלו, ולו במעט, על הצפיפות ועל אנשים שמשלמים 4000 ₪ בחודש על חצי בוידעם בלי מים. יחד עם משרד הפנים אחראי לתעדוף משפחות צעירות מהמגזר הדתי על פני שאר האוכלוסיה.

משרד הבריאות – סגן השר ליצמן לא סופר אף אחד ממטר. העביר את חוק טיפולי שיניים חינם, אבל הרופאים והאחיות עדיין עובדים בתנאים קשים מאד, והס מלהזכיר את מצוקת המיטות או את מיגון ביה"ח ברזילי.

המשרד לשירותי דת – למה זה טוב? קמפיין אינטרנטי לפרסום העובדה שמגיע לי להיקבר חינם? משרד מיותר שכבר נסגר פעם אחת אך נפתח שוב (בתקופת אולמרט).

משרד האנרגיה – המהלך המשמעותי בארבע השנים האחרונות הוא כמובן שינוי השם מ'משרד התשתיות' ל'משרד האנרגיה והמים'. מלבד זאת עוזי לנדאו, כמו רפובליקן אמיתי, נאבק למען בעלי ההון ככל שיכל בבדו"ח ששינסקי, למזלנו הוא לא הצליח יותר מדי.
המשרד להגנת הסביבה – אני לא יכול לציין הישגים מרשימים או פאשלות גדולות, עושה רושם שארדן עושה עבודה טובה שם. כן ראוי לציין את היצמדותו לעמדות הירוקים במספר מאבקים, בהם זה על חוף פלמחים.

המשרד לאזרחים ותיקים – הבדיחה שהוקמה עבור רפי איתן מהגמלאים עדיין קיימת, ועדיין מבזבזת כספי ציבור לריק. בתור מי שמעודכן בחייהם של סבא וגם סבתא שלו, שום בשורה לא יצאה מהמשרד הזה, והטיפול בניצולי השואה הוא חידלון מתמשך שלא התחיל בממשלה הזו – אך היא לא עשתה כלום כדי לעצור אותו. הם לא נהיים צעירים או בריאים יותר, אתם יודעים. לדעתי יכול להכנס חזרה לתוך משרד הרווחה.

המשרד לפיתוח הנגב והגליל, המשרד לנושאים אסטרטגיים, המשרד לענייני מודיעין, המשרד לשיתוף פעולה אזורי (סה"כ 5) – משרדים שנועדו כדי להשתיק פוליטיקאים ממורמרים, בקדנציות שונות, וכולם מיותרים.

משרד החוץ – לא אגזים אם אתאר את יחסי החוץ של ישראל כ'גרועים ביותר לפחות מאז ממשלת ביבי הקודמת', אם לא הגרועים ביותר לטווח ארוך יותר. המלחמה של ליברמן בכל מה שזז, ליקוק ישבנו של פוטין והתייצבותו החד-משמעית של ביבי לצד אחיו החורג רומני (שניהם בנים מאומצים של אבא שלדון) יכולים לעלות לנו ביוקר, ונדמה לי שמכת האש שחטף נתניהו בתחילת הקדנציה תהיה כאין וכאפס לעומת מה שיקבל אם אובמה ייבחר לכהונה שנייה.

משרד החינוך – למרות הביקורת הרבה, אני חושב שהרפורמה היא צעד אחד קדימה לקראת עתיד טוב יותר. תסלחו לי אם אתעלם ממבני מיצב, מצב, פיזה ופיצה, זה מתחיל בלתגמל מורים- ואת זה נדמה לי שמתחילים לעשות. יש עוד דברים שהם זניחים, אבל מראים על תכנון נכון. כן הייתי רוצה לראות את עניין התליית התקצוב בלימודי ליב"ה.

משרד החקלאות – מה שלום שמחון ואורית נוקד עשו שם בארבע השנים האחרונות?

משרד המדע והטכנולוגיה – חוץ מאשר לתת מענקים לזוכי פרסים שונים, למה זה טוב?

משרד המשפטים – יש לי תחושה שאפשר את מינוי גרוניס, למשל (שאין לי שום דעה לטוב או לרע עליו או על סולברג), להעביר בצורה שקטה וחלקה יותר, אם רק היו רוצים.

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – מה? מה בדיוק עושים שם?

משרד הפנים – קצרה היריעה מלכסות את כל מפגעי אלי ישי. ברמה האובייקטיבית, האגרות על הנפקת תעודה כלשהי עלו, וזה מרגיז. כל השאר נטחן עד דק.

המשרד לקליטת עלייה – לעניות דעתי יכול להתמזג גם כן לתוך משרד הרווחה. שווה בדיקה כמה חזרו לארץ במסגרת 'מבצע החזרת המוחות', וכמה גם נשארו.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים – יש תחושה שהמשרד, כמו זה של בטחון הפנים, נורא מתאמץ אבלפשוט לא יכול, והדברים שנאמרו על בט"פ נכונים גם כאן. משבר העו"ס טופל בצורה מחפירה.

משרד התחבורה – אני לא באמת יודע כמה מהפרוייקטים הם יוזמה של השר הנוכחי וכמה היו שם כבר קודם, אבל הנתיב המהיר הוא מחדל, לרכבת-תקלה עוד נתרגל, הרכבת הרגילה מתקדמת יפה והרב-קו מצוין. בשעה טובה נחתם, סוף סוף, הסכם שמיים פתוחים, שבטווח הארוך יוריד את מחירי הטיסות. מצד שני, העלאת מחירי התח"צ,  וכל עניין האוטובוסים בירושלים זה רע, רע מאד.

משרד התיירות – סטאס, כמו בליין אמיתי, הפך את ת"א למוקד עלייה לרגל. זו עובדה. יש לו לא מעט הצלחות בנושא הזה. עכשיו בואו נרים איתו צ'ייסר J

משרד התקשורת – הרבה מילים טובות לשר כחלון, שעושה שם עבודה טובה (כלפי חוץ לכל הפחות) ומנהל את השוק היחיד שבו באמת פועלים כוחות השוק, והכלכלה החופשית אשכרה עובדת לטובת הצרכן. כמו כן העביר לא מעט תקנות המגנות על הצרכן, ועל כך הוא ראוי להערכה רבה.

משרד התרבות והספורט – כמה ועדות חקירה, כמה פרסים, לא משהו בולט – בדיוק כמו משרד המדע, למשל. יכול להתקפל חזרה אל משרד החינוך.

התחושות הן התחושות האישיות שלי. יכול להיות שהמציאות אחרת, ויכול להיות שאם הייתי ליכודניק הייתי מקבל פרספקטיבה אחרת. אחד מחבריי כבר אמר לי שבעיניו הנתיב המהיר מעולה ועושה את העבודה ואפילו מעודד שימוש בתחבורה ציבורית. יכול להיות. זה הבלוג שלי, וזה מה שאני חושב. בסוף יש פה המון משרדים שהוקמו כאתנן פוליטי (חלק ע"י ביבי, חלק עוד קודם) והמון משרדים שלא עושים כלום. זה המון כספי ציבור שהולכים לאיבוד, ולי אישית זה גם נותן את התחושה שממש, אבל ממש לא אכת להם ממני, כל עוד יש קפה ובורקסים וכסא נוח בלשכה.

אז בעצם, למה לכם להצביע ליכוד שוב? כי הם חברתיים? נו באמת. אחרי ועידת הליכוד השבוע גדעון סער אמר על 'הליכוד-ביתנו' כי "אנחנו נשמור על האופי שלנו כתנועה דמוקרטית, עממית, מרכזית ומסורתית". עכשיו, בואו ונחשוב על החבר איווט – זה שבוחר בעצמו את חברי המפלגה (דמוקרטית), שמחזיק בעמדות ימין קיצוני (מרכזית) ובעד ברית הזוגיות וחילון מלא של מדינת ישראל (מסורתית). איזה עוד סיבה יש להצביע להם?

השבוע נערכה גם ועידת מפלגת העבודה. בוטלו השריונים, במקומם יש 'הבטחת ייצוג'. אני לא יודע אם זה טוב או רע, לדידי זה לא משנה הרבה  מבחינת מגזרים בתוך המפלגה, אלא מוריד מערכם של דילים פוליטיים כאלו ואחרים, ומאפשר ליותר 'כוכבים' להכנס לרשימה - ואולי זה לא בהכרח רע, הרי דרוש בפוליטיקה שלנו דם חדש, ומי שבא מבחוץ (לגמרי מבחוץ) יכול לעשות זאת לא רע בכלל.



בבחירות האחרונות שיעור ההצבעה היה פחות מ-70 אחוזים. לא משנה במי אתם תומכים, אם זה העבודה, הליכוד, ש"ס, עלה ירוק או הרב בא-גד, לכו להצביע. זו המדינה שלנו – של כולנו – ואסור לנו לתת להם לקבוע לנו מה אנחנו רוצים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה