איזה משחק כדורגל, פשוט תענוג. שישייה לרשת הקבוצה החלשה בליגה (זו שבזכותה אנחנו במקום הראשון - גם ההתפרקות מולנו וגם התיקו ההירואי מול הפועל), מקום ראשון מובטח גם בתום השבוע הבא, אחלה גולים. על פי תוצאת הסיום, גם הפוסט - שש נקודות חיוביות, שתיים שליליות.
1-0: פתיחה מוחצת
כפי שניתן ללמוד גם מהבלוג המעולה הזה, מכבי כובשת 20% מהשערים שלה ב-15 הדקות הראשונות של המשחק. מצד אחד זה נותן מקדמה נוחה להמשך המשחק, מצד שני זה מכניס את הקבוצה, על פי רוב, לשאננות. בדיוק כמו בשבוע שעבר מול נתניה. הפעם, בעזרתו האדיבה של דנקוביץ', העסק נראה היה קצת שונה.
2-0: מונס דאבור
החלוץ הצעיר מדורג במקום ה-10 בטבלת כובשי הליגה, עם 7 שערים (מתוכם שני צמדים בבלומפילד מול החיפאית המזדמנת). לכאורה, נתון נאה עבור חלוץ צעיר בעונתו השנייה בבוגרים, במיוחד לאור העובדה שכל השבעה הם שערי שדה (כלומר, לא פנדלים או בעיטות חופשיות). אם נפחית ממאזני הכובשים המצטיינים את הפנדלים, נקבל נתון שהוא לא פחות ממדהים: רק שני שחקנים כבשו יותר מדאבור העונה: טוטו תמוז (8, ללא פנדלים) וכמובן, אלירן עטר (14 עם, 12 בלי). בין המשחק המצוין היום לשני שערי הניצחון של ארנשו, בכלל לא בטוח שנדרש שינוי במצבת החלוצים.
2-1: קהל, הנהלה ומה שביניהם
על השער עצמו, שנכבש מנבדל, אין הרבה מה לומר. למרות הנבדל אניימה (עוד נחזור אליו בהמשך) יכול וצריך היה לקחת את הכדור הזה. הרשו לי לגעת בנושא אחר. אני סטודנט מובטל, אוהד מכבי. רציתי כבר מספר פעמים ללכת לראות משחק בית העונה, ומשהו מונע ממני: העלויות. עזבו אתכם דלק, נסיעות, חניה, גרעינים וכל היתר - הכרטיסים הם הבזיון האמיתי. מחיר כרטיס הוא 100 שקלים. לא פחות לא יותר. לכל משחק, גם אם הוא מול הקבוצה הגרועה בליגה. זה המון, המון כסף. שקול למחיר כרטיס בבונדסליגה (כ-20 יורו) ועם כל האהבה למכבי, היא עוד לא שם. אין הנחת סטודנטים, רק ילדים או חיילים. אצל מכבי חיפה, למשל, מחיר הבסיס נמוך יותר וגם יש הנחה בסך 50% לסטודנטים. עכשיו, חלק מהמטרה (המוצהרת או לא) של המועדון היא לפתח תרבות אהדה סביבו, ועם מחירים כאלו קשה לי לראות את עצמי מגיע ליציעים בשנים הקרובות. בעוד כך וכך שנים יהיו לי ילדים וארצה להנחיל להם את המורשת הצהובה, בהנחה-לא-מופרכת שהמחירים לא יורדים משנה לשנה- זה יהפוך בילוי יקר מאין כמותו: אפילו הלונה-פארק עולה פחות, ושם לא צריך לראות את גונסאלו (גם אליו נגיע בהמשך), וזה פשוט חבל. בשבוע שבו השחקן ה-12 מודיע על פירוק, נדמה שההנהלה די מנותקת מהקהל- וזה חבל, חבל מאד, זה עלול להיות הרסני בטווח הארוך.
3-1: מהראן ראדי
ללא ספק עסקת השנה עד כה. רבות כבר דובר על ה-4:3:3 של אוסקר, בעיקר רעות. כיוון שמבין בחבורת הקישור הקבועה רק הוא שיחק היום, ניתן היה לשפוט את תרומתו הסגולית. איך נאמר? מכל הצדדים, לא הוא הבעיה של מכבי. נכון, הוא לא משחק מתחת לחלוצים כמו שאולי אוסקר מדמיין, אבל הוא מחזיק, לעתים לבדו, את מרכז המגרש. רץ, מתקל, מחלץ, מוסר ורץ עוד קצת, 90 דקות בלי לעצור. זה הרבה ממה שהיה חסר בשנים הקודמות. לוחץ גם כשהמשחק כבר הוכרע, זה מצוין. הגול היום היה בונוס שלגמרי מגיע לו (ולנו), וכמו שאומרים באנגלית - keep up the good work.
4-1: גונסאלו
טוב עשה אוסקר שסיפסל אותו. ראינו היום משחק טוב, שוטף, קצבי עם תנועה בלתי פוסקת ומהלכים מרגל לרגל. לא לשווא ציינתי אותו בגול הזה: דמיינו אותו במקום עטר באותו מהלך. כביכול, גונסאלו הוא הפנטאזיסט, זה שאמור לתת את הטאץ' הקסום שיביא לגול. בתכל'ס, כולנו יודעים שבמקום העקב של עטר (אדיר) גונסאלו היה רץ קצת עם הכדור עד שהיה מאבד אותו בתיקול או בבעיטה סתמית או בחוץ או משהו מעצבן כזה. אני מניח שייצמא לו שימוש, הוא יכול להיות מפצח בונקרים לא רע (יש לו שליטה טובה בכדור ואם ילמד למסור זה ישנה את פני המשחקים), אבל טוב בלעדיו וטוב שאוסקר קצת מקצץ לו את הכנפיים. מי יודע, אולי סדרת חינוך תעזור ותתן לו את הרעב הדרוש. בינתיים הוא סתם עוד מדוניאנין.
4-2: אניימה
לכאורה, שוער של אליפות והערך המוסף של מכבי מול שאר קבוצות הליגה. בפועל, שוער בינוני שמצליח לספוג מול כל התקפה בליגה, במיוחד מול אלו הגרועות ביותר. 16 משחקים לתוך העונה, 17 שערי חובה - יותר משער למשחק. רק ארבע פעמים שמרנו על רשת נקייה - נתניה בסיבוב ה-1, ק"ש, עכו וסכנין. בהנתן ששני הראשונים היו במחזורים 2 ו-4 (בהתאמה), כשפערי הכושר בין הקבוצות בלטו עוד יותר מאשר היום, זה אומר דרשני. בסך הכל ההגנה סבירה, אין לי ספק שאניימה של הפועל לא היה סופג כל כך הרבה, חלק לא מבוטל באשמתו הישירה.
5-2: ילדודס
לוגסי, דאבור, מיכה, דהן, מרגוליס: כיף לראות את כל הילדים האלו. כיף לראות אותם רצים, מתאמצים, נותנים כל מה שיש להם. לוגסי הוכיח היום לטעמי שהוא עדיף על אבו זייד (שהוא אמנם 'גרזן' הגנתית, אבל די 'בול עץ' התקפית), מרגוליס מראה המון פוטנציאל במשחקים האחרונים (מן הסתם השער היום ייתן לו עוד פוש לביטחון), מיכה ודאבור בעיניי ראויים למקום של קבע בהרכב, דהן מביא איתו המון אנרגיות מהספסל. אם נדע לשמור עליהם במקום לפזר אותם ברחבי הארץ במיטב המסורת, אפשר יהיה לבנות מהם שלד להרבה שנים.
6-2: אלירן
הוא לא שם אף גול היום, אבל הבישול שלו היה דליקטס; הוא לא הצליח, אבל המשיך לנסות עד השנייה האחרונה; המשחק היה גמור, ומבחינתו זה גמר גביע. אין ספק, עטר מציג העונה רעב מדהים, קבלות מרשימות ורץ, די לבדו, למלכות השערים. רבות מהנקודות של מכבי רשומות על שמו. קטונתי מלהבין מה הגורם לשינוי - העבודה עם אוסקר, קרויף ומנטליות ה'נו בולשיט' שלו, הפרדת הכוחות מהקבבון יצחקי או (סביר להניח) השילוב של כל אלו (ועוד אחרים). מה שבטוח זה שגם הוא וגם אנחנו מרוויחים, בתקווה שזה: א) יימשך, ב) לא יעלה לו לראש, ג) לא ימקם אותו בבלגיה או פולין ביולי הקרוב.
---
ובשבוע הבא, ק"ש. זו כבר לא אותה קבוצה רופסת שחטפה 4 חתיכות וסיימה ב-9 שחקנים אי אז בשלהי ספטמבר. זו קבוצה במומנטום מצוין, שמגגיעה למשחק מהמקום השלישי. זה הזמן להוריד אותם לקרקע. אגב, לקורא הנאמן יורדי: בתקציר הרביעיה לרשת ק"ש אפשר לראות איך גונסאלו מפרפר את אלעד גבאי, אני לא הייתי ממהר להחתים אותו (שפונגין זה מה שאנחנו רוצים, כפרה, לא שחקן צעיר שמפשל מול המדוניאנין התורן). אם שכחת, כך זה נראה בסיבוב הקודם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה