כואב לי הראש ובא לי להקיא. זו נקודת התחלה טובה. גם שכחתי את האזניות בחדר אז אני נטול מוסיקה שתרגיע אותי עד הערב.
עכשיו בואו ונדבר על כאב הראש האמיתי, המתמשך, הקרוי האוניברסיטה העברית.
אני לומד במוסד הזה. הנדסת מחשבית, שנה רביעית, סמסטר שביעי. אני גם מקבל תלוש שכר כיוון שאני עובד בספרייה של הקמפוס. השבוע נשבר לי ממנו לגמרי.
מעשה שההיה כך היה: לפני פסח יצאתי לשבוע מילואים. אימון סטנדרטי. ביום האחרון של המילואים היה מבחן מועד ב' בקורס שלמדתי בסמסטר הקודם. כעקרון, אם פספסת מועד בגלל מילואים אז אתה זכאי למועד ג' - עם הידיעה הזו ניגשתי למזכירות הפקולטה, וביררתי אילו טפסים אני צריך למלא. מילאתי, צירפתי סריקה של אישור מילואים והיידה, מייל למזכירה האחראית. אחרי כמה דקות אני מבל תשובה - הטופס לא מולא כמו שצריך והאישור אינו מתאים.
אז לגבי הטופס, מסתבר ששכחתי למלא כתובת מגורים וממוצע ציונים - אני לא רואה איך אחד מהם או שניהם רלוונטיים לצורך אישור מועד ג' אבל מילא. מילאתי מחדש. מי שהשתחרר לפני שנתיים ומעלה מכיר את אישורי המילואים הישנים - אלו שהיו מודפסים במדפסת סיכות, עם מסגרת של כוכביות. בנוסף אליהם, היה מגיע בדואר 'אישור מילואים רשמי' אם היה צורך או אם נחה הרוח הטובה על פקידת הקישור. כבר כשנה שאלו לא קיימים יותר, הצבא עבר לטופס חום וקומפקטי היוצא ממדפסת לייזר (לא להאמין, אפילו משרדי הקישור גילו את הטכנולוגיה), וזהו. שיחה קצרה עם משרד הקישור וקצינת הקישור של היחידה העלתה שהטופס החדש מחליף את שי הישנים - ואין יותר כפילויות או בזבוז נייר.
כל הניסיונות להסביר את זה למזכירה האחראית עלו בתוהו. לדבר לקיר כבר עדיף, כי הוא לא עונה תשובות של מכונה. מה שיותר מרגיז הוא שהגברת הנכבדה רק ממלאת את מקומה של מזכירה אחרת - שעל סמך היכרותי איתה, היתה פותרת את הבעיה במקום. האישור החום והקומפקטי, אגב, היה מעולה בשביל ביטוח לאומי ובשביל שאר גורמי האוניברסיטה מולם הייתי צריך לעבוד אחרי 'עמוד ענן' - אז מה קרה פתאום?
מצד שני, קשה לי לומר שאני מופתע. זו אותה אוניברסיטה שגיבתה מרצה שמנע מתלמיד את האפשרות לגשת לבוחן כיוון שהיה במילואים, תוך אמירה 'מי שעושה לך צרות זה המילואים, לא אני'; זו אותה אוניברסיטה שמחליטה באופן חד-צדדי לקצץ בשעות ההסקה והמים החמים של דיירי המעונות; שמחליטה לגבות ממהמשלמים בהוראת קבע 50% יותר מהסכום החודשי המקובל, סתם כך וללא התראה מראש; שמתייחסת לסטודנטים כאל צירוף נהדר של מספר זהות ומספר חשבון בנק, ותו לא; שמבחינתה נהלים זה משהו חד-צדדי שרק הסטודנטים אמורים לעמוד בו, כיוון שמרצים לא צריכים לעמוד בלוחות זמנים, הפרות תקנון מצדיה הן נסלחות; קיצוצים הם תמיד על חשבון סטודנטים ואף פעם לא על חשבון סגל; שמאפשרת לעצמה לגבות מאות שקלים על 'דמי רווחה' בלי שהסטודנט רואה מהם שקל בחזרה; כהנה וכהנה ואפשר להמשיך עוד.
פשוט נמאס לי. אני מאד אוהב ללמוד באוניברסיטה הזו, למרות כל הקושי, אבל יש תחושה שמנסים כל הזמן לדחוף לנו, הסטודנטים, מקלות לגלגלים. למה אנחנו צריכים לבלוע את זה? אני מאד רוצהלהמשיך לתואר שני, אבל למה אני צריך להמשיך לאכול את החרא הזה כל הזמן?
כל זה לפני שאמרנו מילה בודדת על ההעלאה הצפויה בשכר הלימוד. כי ממש זול להיות פה סטודנט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה